ההיסטוריה של התנהלות המו"מ
תקציר
יוני 2008 - פניה לפרופ' גרשון בן שחר, נשיאה הקודם של האוניברסיטה הפתוחה (להלן, האו"פ).
יולי 2008 - פגישה עם פרופ' חגית מסר ירון, הנשיאה הנוכחית של האו"פ.
אוקטובר 2008 - התחלת המשא ומתן בין נציגות סגל ההוראה והנהלת האו"פ.
דצמבר 2008 - בשל אי הסכמתה של הנהלת האו"פ להתחייב על חתימה על הסכם קיבוצי, נציגות העובדים מכריזה על סכסוך עבודה בתאריך ה- 11.12.2008ומתחילה שביתה מתגלגלת בין מרכזי הלימוד השונים של האו"פ.
ההיסטוריה של התנהלות המו"מ
בפברואר 2008 הוקמה נציגות סגל ההוראה של האו"פ כסניף בארגון "כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי" (להלן "הנציגות"). בראשית חודש יוני 2008, בהיותנו ארגון יציג המאגד יותר ממחצית מעובדי סגל ההוראה, פנתה הנציגות לפרופ' גרשון בן שחר, נשיאה של האו"פ דאז, לפתיחת מו"מ בעניין תנאי העסקת סגל ההוראה.
בתאריך 31.7.2008 נערכה פגישת היכרות בין נציגינו לפרופ' בן שחר, פרופ' חגית מסר-ירון- הנשיאה הנכנסת של האו"פ, ומר יוסי מאורי- ראש אגף משאבי אנוש. בפגישה ביקשה מאיתנו פרופ' מסר-ירון, לדחות את פתיחת המו"מ עד לאחר מועד כניסתה הרשמי לתפקיד נשיאת האוניברסיטה ביום 1.10.2008. בקשתה נומקה ברצונה להוביל וללוות את המו"מ, מתוך הכרה כי מדובר בתהליך בעל חשיבות רבה להתנהלותה של האוניברסיטה בעתיד הקרוב והרחוק. דחיית פתיחת המו"מ לא היתה פשוטה עבורנו כלל ועיקר, לאור דרישות חברי סגל ההוראה להתחיל ולפעול מטעמו. עם זאת, כיבדנו את בקשתה של הנשיאה החדשה, ותוך הסתייגות הסכמנו לדחות את מועד פתיחת המו"מ ליום 5.10.2008, זאת, מתוך אמונה כנה בתום ליבה וכוונותיה. לפגישה הראשונה הגיעה הנשיאה באיחור והסתפקה בדברי נימוס מועטים. מיד לאחר דברים קצרים אלו, ובעוד חברי הנציגות מנסים לדבר עמה, יצאה הנשיאה מהחדר. מיותר לציין שהתנהגות מזלזלת מעין זו, אינה עולה בקנה אחד עם הצהרותיה הפומביות בדבר אמונתה בהידברות ובדו-שיח כדרך לפתרון בעיות בכלל וברצונה באווירה חיובית במהלך המו"מ בפרט. חרף התנהגותה הלא מכבדת של פרופ' מסר-ירון, החליט צוותינו לנהוג באיפוק ולפתוח במו"מ עם הנציגים מטעם הנהלת האוניברסיטה.
כבר בפגישת המו"מ הראשונה, העלו נציגנו דרישה להקפאה מוחלטת של תנאי ההעסקה של סגל ההוראה - מנחים ומרכזי הוראה כאחד. זאת, עד לסיום המו"מ וחתימה על הסכם קיבוצי. נציגי האו"פ הסכימו לדרישה זו, וכמו כן, הביעו את הסכמתם לכך שיצא מכתב בנושא גם לראשי המחלקות והתחומים באו"פ. עד לכתיבת שורות אלה, לא נשלח כל מכתב בנידון. יתרה מזאת, בשיחות המו"מ לאחר מכן, הוכחשה ההסכמה לשליחת המכתב. לצערנו, המכתב האמור היה רק אות לבאות. לאורך המו"מ כולו, ההנהלה נותנת תשובות חמקמקות: ההנהלה לכאורה מכירה בהתאגדותנו, אך בפועל מסרבת לתת לכך ביטוי בכתב; ההנהלה לכאורה התחייבה על הקפאת תנאי העסקתנו בתקופת המו"מ, אך בפועל היו ניסיונות להרע את התנאים בכמה מקרים; ההנהלה לכאורה מעוניינת לקדם את המו"מ, אך בפועל עיכבה אותו במשך חודשים ארוכים שלא מטעמים ענייניים; בקצרה, אנו הצגנו בפני ההנהלה את עקרונות דרישותינו ובראשם, עיגון העסקתנו בהסכם קיבוצי, וההנהלה מצידה לא נתנה תשובה ברורה באשר לאף אחת מהן.
נוסף על כל אלו, במחצית הראשונה של דצמבר 2008 נודע לנו כי ההנהלה פעלה מאחורי גבנו, בחוסר תום לב מובהק, על מנת למנוע מאיתנו ייצוג משפטי נאות (ראו מאמר שפורסם בעיתון "הארץ"). במכתבה החריף של כלת פרס ישראל בחקר משפט העבודה, פרופ' רות בן ישראל אל רקטור אוניברסיטת תל אביב, היא מצביעה על הבקשה הפסולה של הסרת ייצוג משפטי, ומתייחסת גם לאוניברסיטה הפתוחה ולבקשה הבלתי לגיטימית של הנהלת האו"פ מאוניברסיטת תל אביב להסיר מאיתנו את ההגנה והיצוג המשפטי בעת המו"מ מול ההנהלה.
למרות כל הדברים האמורים, הנציגות מטעמנו המשיכה להפגש עם הנהלת האו"פ מידי שבוע. כיום, לאחר כעשר פגישות מו"מ, הבנו כי בפועל הנהלת האוניברסיטה אינה מכבדת את זכות ההתארגנות שלנו, ומסרבת לעגן את תנאי העסקתנו בהסכם קיבוצי והכל בטיעונים מטיעונים שונים. בשל אופי ההעסקה המבוזר שלנו, במסגרתו אנו פרוסים בלמעלה מחמישים מרכזי לימוד בכל רחבי הארץ, לא נוכל לעמוד על המשמר בלא הסכם קיבוצי, ולדאוג ששינויים אותם מבקשת האוניברסיטה לעשות לא יפגעו בתנאי העסקתנו.
לאור ההתנהלות האמורה של הנהלת האו"פ, ולאור סירובה של ההנהלה לנהל מו"מ לקראת חתימה על הסכם קיבוצי אשר יעגן את תנאי ההעסקה של סגל ההוראה, נציגות סגל ההוראה נאלצת לנקוט בשיבושים במרכזי הלימוד. עם זאת, אנו תקווה כי הנהלת האו"פ תחזור לשולחן הדיונים בהקדם, כך שהמו"מ החותר לחתימתו של הסכם קיבוצי עם סגל ההוראה יתנהל באופן ענייני, בתום לב ובנפש חפצה.