ביום שלישי (13.10.2009) התקיימה אסיפה כללית בה השתתפו חברי סגל הוראה רבים - מנחים ומרכזי הוראה. באסיפה נידונו האפשרויות השונות העומדות לרשות סגל ההוראה, כציבור עובדים מאורגן, לקראת פתיחת סמסטר 2010א.
בתום הדיון, התקבלה ההחלטה הזו:
"ככל שלא ייחתם הסכם קיבוצי מול כוח לעובדים בהקדם, מודיעה האסיפה הכללית כי לא יהיה שקט תעשייתי בסמסטר 2010א, וכי היא מסמיכה את נציגות סגל ההוראה להחליט בתקופה זו על צעדים ארגוניים שונים, לפי שיקול דעת הנציגות."
ההחלטה התקבלה, מתוך שימת לב לשלב בו מצוי הליך הגישור המתנהל, ומתוך תקווה כי תוך זמן קצר נגיע לסיכום דברים ולחתימה על הסכם קיבוצי לעבודת ההנחיה, והסכם לעיגון תנאי עבודת ריכוז ההוראה, וזאת, בלא שיהיה צורך להפעיל את כוחנו הארגוני.
הוחלט כי בשלב ראשון, כל מפגש הנחיה ייפתח בהודעה קצרה לסטודנטים, אשר תבהיר להם את מצב הדברים.
תגיות: אסיפה כללית, האוניברסיטה הפתוחה
אימפוטנציה מוחלטת.
פשוט לא ייאמן איך מוליכים אתכם באף כבר יותר משנה.
"כל מפגש הנחיה ייפתח בהודעה קצרה לסטודנטים"? ממש פחד אלוהים. ניצני הכישלון פורחים עכשיו, והופכים מאבק ראוי למביך וחסר כל משמעות.
קל לשפוט כאשר אתה עומד מבחוץ (מכיוון שרשמת "מנחה לשעבר"). מעמדה שכזו קשה לראות ולהבין את מורכבות התהליכים העומדים על הפרק. יש לנו אמונה רבה במגשר, ובעמדתו חסרת הפניות, ולכן אנחנו לא שוברים את הכלים ומתחילים את הסמסטר מתוך תיקווה שההנהלה תנהג באחריות הראויה כלפי ציבור עובדיה ובמיוחד כלפי ציבור הסטודנטים, במיוחד לאור העובדה שחתימת ההסכם כבר לא רחוקה כפי שהיא היתה לפני מספר חודשים. הוכחנו כבר בעבר (הקרוב) שיש לנו את הכוח להשבית את האוניברסיטה ולא נחשוש להשתמש שוב בכוח זה. אני תקווה כי במקום העבודה החדש שלך יש לך את כל הזכויות להם אתה ראוי כעובד.
מה צריך לקרות בשביל שכן 'תשברו את הכלים'?
מהדיווחים שלכם בזמן האחרון, עושה רושם שאם יש התקדמות היא מזערית, ולעומת זאת יש מקרים רבים שאפשר להגדירם בפשטות 'נסיגה'.
לי באופן אישי יש פה שני אינטרסים: 1. שהמאבק הזה יצליח; 2. שסמסטר ב'2010 כבר יהיה אחרי סיומו. על הסמסטר הנוכחי אני מדלגת, כי קשה לי להאמין שהוא יעבור 'חלק', אבל כבר עכשיו הדחיה בזמן היא הרבה מעבר למה שתכננתי, ואני מהסטודנטים שלא ממהרים עם התואר…
אני מעריכה שאתם מודעים גם למצבם של הסטודנטים ולוקחים אותו בחשבון. לא ממש רוצה לתת עצות כשחלק גדול מהאינפורמציה לא ברשותי, רק מעלה כאן עוד אספקט של דחיית פעולה אקטיבית.
הסטודנטים היו, ותמיד יהיו, חלק מהשיקולים שלנו. ולכן, מתוך אמונה מלאה שגם ההנהלה רואה לנגד עינייה את טובתם של הסטודנטים שלה לצד אילו של העובדים, אנחנו מתחילים את הסמסטר ללא שביתה. שוב, בתקווה שכלל לא נצטרך להגיע אליה. מתי "נשבור את הכלים"? אם ההנהלה תחזור בה מהתחייבותה לחתום על הסכם קיבוצי. אם הסכם קיבוצי לא ייחתם בתוך זמן סביר (הרבה לפני סיום סמסטר א'), אז נחמיר את הצעדים הארגוניים בהם ננקוט.
תודה על ההבהרה.
אני מניחה שהציטוט הבא מדבריך הוא משהו שמתחייב, מתוקף הנסיבות, לומר אותו: "…מתוך אמונה מלאה שגם ההנהלה רואה לנגד עינייה את טובתם של הסטודנטים שלה לצד אילו של העובדים…" - ומאחר שאני לא חייבת כלום לאוניברסיטה, אני מוכרחה להגיד שהמשפט הזה, לצערנו כמובן, רחוק מלהיות מציאותי. לפחות כך זה היה עד עכשיו לאורך כל המאבק הזה.
תיאור ההתרחשויות באסיפה חשוב לא פחות מההחלטה שנתקבלה . ראשית , סירבו ראשי הנציגות לשחרר ולו בדל של מידע לגבי המתרחש במו"מ, למרות שעל רב הנןשאים כבר הושגה הסכמה , לדבריהם . לאחר מכן , העליתי הצעת החלטה לפיה : " כל מנחה יוכל לבחור אם להשאר במתוה ההעסקה הנכחי או לעבור למתוה החדש " . הצעה זאת הועלתה , כפי שההבהרתי לאסיפה , כדי להפיג במעט את חששותיהם של מנחים רבים מפגיעה בשכרם בעקבות ההסכם החדש . הצעתי , כפי שרואות עיניכם , אינה פוגעת באיש מהמנחים .באופן מדהים דחתה האסיפה את הצעתי ברב מוחץ ( 4 תומכים בלבד ) . זאת , לאחר שראשי הנציגות התנגדו להצעה בשלל אמתלות שונות ומשונות .החרה החזיק אחריהם יועצינו המשפטי , עו"ד איתי סבירסקי , באמתלה שלא נהוג לכלול סעיף מסוג זה בהסכם קיבוצי , אך הודה לבסוף שאין מניעה משפטית לעשות זאת .האמתלה המרכזית היתה שהצעתי מסנדלת את יכולת הארגון להלחם בקיצוץ שכרם של מי מהמנחים במתוה החדש , וכי יש דרכים נוספות להלחם בכך. לכאורה , יש בכך הודאה שאכן תנאי ההעסקה של מנחים מסוימים עומדים להפגע . עובדה הזויה ומעוררת פלצות בהתחשב בכך שמזה 12 שנה לא עודכן שכרינו . בנוסף , נשכחה מראשי ארגונינו העובדה שעל פי החוק , המעביד אינו יכול לפגוע בתנאי העסקתו של העובד ( פרט למקרים חריגים מאוד ) אלא אם כן הסכים לכך העובד או הארגון היציג שלו !! מסתבר , איפוא , שההתנגדות לההצעתי נבעה מכך שהיא מסנדלת את יכולת הארגון להגיב לקיצןץ שאינו יכול להתרחש מבלי שהוא עצמו יאפשר אותו.
ובגרסה הזויה ועצובה זאת של מעין פרדוקס ראסל נאחל לכולנו שבת שלום
תמי וכל הסטודנטים, אולי מה שחשוב שתדעו הוא לנשיאה, פרופ' חגית מסר-ירון, לא באמת אכפת מכם. היא לא רצתה לסיים את השביתה, כי היא חושבת שהאוניברסיטה יכולה להסתדר בלי מנחים ומרכזים. יותר מזה, בישיבה שהיא ערכה עם הסגל הבכיר לפני שבוע או שבועיים היא אמרה להם שהאוניברסיטה מוכנה לעבודה בלי מנחים ומרכזים. הבעיה היא הנשיאה, שאומרת משהו אחד מול המצלמות (ראי את השידור שלה ושל תמר הרמן) ויש את מה שבלב שלה. היא לא רוצה לחתום על הסכם קיבוצי, היא רוצה לשבור את הארגון. וכל מה שהיא עשתה במהלך השביתה זה לא לסיים את השביתה, אלא ניסיונות לשבור את השביתה ככה שהיא "תנצח". בדרך היא הורסת את האוניברסיטה הפתוחה, שאנשים רבים וטובים עמלו להביא אותה למה שהיא היום, ולה לא אכפת כי בעוד 4 שנים היא עוזבת והמטרה שלה עכשיו זה התפקיד הבא שלה לא אתם ולא אנחנו.
איל – אני לא כל כך מבינה את ההסתמכות שלך על דברים שהמעסיק חייב בהם "על פי החוק" – גם עכשיו יש בתנאי העסקת סגל ההוראה אלמנטים מנוגדים לחוק, שלא לדבר על פעולות מנוגדות לחוק שבוצעו כלפי סגל ההוראה במהלך המאבק הזה. למה שתהיה בעיה לפעול בניגוד לחוק גם בעניינים אחרים? ועל כן הפרדוקס שלך אולי נכון כשיעור לוגיקה, אבל המציאות, למרבה הצער, שונה.
ועוד משהו – אני מה-זה-אוהבת את ההודעות האלה, שמנסות להציג את הארגון, נציגיו ויועציו כחבורה של טיפשים שלא מבינים מה הם עושים ואילו נזקים הם גורמים. כנראה שיש עוד כמה דברים שלא כתבת – או שלא הבנת – שגרמו לכך שרק ארבעה אנשים תמכו בהצעתך.
קרן – כן, זה בדיוק מה שכתבתי בתגובתי הקודמת. ובהמשך לדבריי לאיל קבלי סלוגן חדש: "עם חגית מסר-ירון, המציאות עולה על כל דמיון".
לתמי: ישר כח על התענינותך המפתיעה במתרחש בארגוננו ( שהרי את רק סטודנטית… ) . בנוסף , ידענותך המפליגה לגבי תנאי העסקתינו , פעולות בלתי חוקיות שבוצעו כלפינו ושכנראה תבוצענה גם בעתיד , לא תסולא בפז . לגופו של ענין: תגובתי היא תיאור של ההתרחשויות באסיפה הנ"ל . הפרשנות כאילו יש בתיאור זה ניסיון להציג מישהו באור זה או אחר היא על אחריותך הבלעדית .מובן שדאגתך לתדמיתו של ארגונינו נוגעת לליבי.בפיסקה הראשונה את מעלה טענה שלפיה : מכיון שלהנהלה אין בעיה לפעול בניגוד לחוק , אין זה משנה אם מקבלים החלטה המאפשרת לפעולתה להיות חוקית או לא. דעי , שקבלת ההחלטה מנטרלת את יכולת העובד להגיב משפטית על הפגיעה בו ומשחקת לידי ההנהלה ( אותה את לא כל כך אוהבת כמשתמע מתגובתך ) . מהפסקה השניה עולות שתי אפשרויות :
א. תיאורי את מה שהתרחש באסיפה אינו שלם ( את רומזת שהדבר מכוון? ) . מכיון שלא נכחת באסיפה , שהרי את סטודנטית שלא מורשה להכנס אליה, איני מוצא טעם להתיחס לכך.
ב.מכיון שלהצעתי נמצאו רק 4 תומכים , הבעיה היא בי , בהצעתי ובחסר הבנתי .אני מציע 3 קורסים : קורס בלוגיקה , קורס אודות החלטות ואי החלטות היסטוריות , וקורס אודות קבלת החלטות בארגונים .
ןלסיום חידה ( אני מה זה אוהב לחוד חידות לסטודנטים … ) : מהו הקשר בין איאן סטיוארט לאליסטייר מקליין ?
איל אני אסביר למה התנגדתי להצעתך
) בפירוש קיימים ונוספים בסופו של דבר סעיפים המאפשרים "חריגות" אלו מדודות ונעשות באישור הארגון. ונועדו לכסות בעצם מקרים בהם לא הצליח לכסות ההסכם תנאי עבודתו של עובד כזה או אחר ספציפי. נראה לי מובן מאליו שההסכם יכלול מצבים שכאלו.. ואם לא אני מסכימה שאפשר יהיה לדרוש את זה בשלב הסופי. באופן זה יטופלו כל המקרים שעבודת הנמלים /קודש שעושה צוות המו"מ לא הצליחה לכסות. (סתם לדוגמא מקרה של מנחה שחולה במחלה שלא מאפשרת לו לבדוק ממ"נים…)
למרות הערכה האישית כלפיך וכלפי דעותיך
ראשית, סעיף שכזה בשלב הזה של המו"מ בפירוש יחשק את היכולת לנהל מו"מ ויתן כלי בעל משמעות עבור הלוחמה שמנהלת נגדנו בבחינת אפילו המנחים/רכזים לא מאמינים למה שיחתם ומכניסים סעיפים שיאפשרו להם לברוח…
שנית, ברוב ההסכמים הקיבוצים שיצא לי להכיר (ומה לעשות זה חלק מהתחום המקצועי שלי …
שלישית, כפי שהוצע לך גם באסיפה הקודמת וגם בזו. אני חושבת שהכי טוב שתרים טלפון ותפגש אישית עם אחד מהאנשים בפורום המוביל/צוות המו"מ ותקבל את כל הפרטים. ברור לי שיש פה איזשהי חוסר הבנה. באסיפה הקודמת הוצגו נתונים והודגמו.. אני רשמתי לעצמי (כמו גם אתה כך הבנתי ) את הנתונים והשוותי עם המצב הקיים עבורי - ואיששתי את טענות הצוות.
רביעית, לאור זה שיצא לי לשוחח איתך בעבר אני בטוחה שיש לך מה לתרום ואשמח לראותך בצוות המוביל. (לא אני לא בצוות המוביל אבל אני מכירה מספר לא קטן מהנפשות הפועלות שם הרבה שנים וסומכת את ידי עליהם)
שיהיה לנו סמסטר מהנה ופורה וכולי תקווה שהנהלה תתעשת וימנעו הצעדים הארגוניים לסוגיהם.
איל:
א. אני לא רק סטודנטית. אני עוד הרבה דברים אחרים.
ב. אני מבינה שאתה מופתע על כך שיש סטודנטים שאכפת להם, שמתעניינים במצבכם ובסיבות לשביתה, ומעורים באינפורמציה יותר מהרבה מנחים – זה לגמרי "שלך". יש סטודנטים כאלה.
ג. אתה צודק בעניין הפרשנות שנתתי לדבריך, כאילו הם מנסים להציג את הארגון באור כזה או אחר. מכיוון שדברים כאלה קרו בעבר, וממשיכים לקרות (ראה הודעתו של "מנחה לשעבר" בתחילת התגובות) זה לא כל כך מפתיע. אם לא התכוונת לומר דבר כזה, אני שמחה על כך.
ד. על הסילופים של דבריי ועל הציניות בדבריך יכולת לוותר. אין לי כוונה להתייחס אליהם מעבר לכך.
לתמי : טענתך לגבי סילופים מצוצה מן האצבע והציניות החלה ממך , לצערי . לא
הותרת לי ברירה אלא להגיב כפי שהגבתי .
למנחה : אכן נפגשתי עם עמי וטורי ודברים התבהרו משני צדי המתרס . לא ארחיב מטעמים מובנים … אני מודע לכך שעבודת הצות המוביל קשה ומיגעתומצריכה הקרבות אישיות קשות . עדין , מותר ורצוי שתשמע ביקורת ענינית שמכוונת להיטיב עם כולנו .
ולתמי ולמנחה : היה עדיף אילו היתן משתמשות בשמכן המלא . הפחד , כבר אמרו חכמים , משתק את הנשמה.
מה שבאמת עדיף, איל, הוא שתרד מהגישה הכוחנית, המתנשאת ומלאת הבוז שאתה מפגין כאן.
לתמי : בין דברייך ובין המציאות , כפי שניתן ללמוד מחילופי הדברים, אין ולו שמץ של קשר . ןשוב אעזר בחכמינו ובאמירתם: על דברי הבל קשה להגיב.
שבת שלום
המממ … היעזרות יתר בחכמינו, וביטול דברי האחר כדברי הבל עשויים להישמע לאוזן הלא מאומנת כהתנשאות ובוז.
שבוע טוב,
רפי.
הי רפי : בתגובתך מצויה תגובתי לתגובתך….. ודי לחכימא ברמיזא
חברים וחברות (אנחנו לא מפלים על בסיס מגדרי…),
בטוחני שבקצה קצהו של מגדל השן שקרוי האו"פ, יושבת מישהי ונהנת הנאה מרובה מחילופי הדברים הנ"ל…
בואו נשמור על פרופורציות ונזכור על מה אנו נאבקים ומי נמצא מולנו.