השבוע, ביום א', 25.05.2009, החל הליך הגישור בראשותו של פרופ' יצחק זמיר. אומנם, הסכם הגישור טרם נחתם בפועל מסיבות טכניות, אך הגענו להסכמות באשר לנוסחו של ההסכם. במהלך השבוע הקרוב מתוכננות פגישות נוספות בין סגל ההוראה להנהלה במטרה להאיץ את התהליך, וביום רביעי הקרוב, 27.5.2009, ייערך דיון בענייננו בועדת החינוך של הכנסת.
השביתה נכנסה לשבוע השישי. הרצאתו של יועצנו המשפטי – עו"ד איתי סבירסקי כאן עונה על שאלות רבות בנוגע לזכויותינו כעובדים שובתים, ובכלל לדיני השביתה בארץ. ההרצאה ניתנה במסגרת קורס התאגדות עובדים במכללה החברתית-כלכלית.
למרות הזמן הרב שעבר מאז שההנהלה הציע לנו את הצעתה האחרונה, אנו עדיין מקבלים פניות מחברי סגל, מסטודנטים ואנשים נוספים. לא פעם הוזכרה כאן הצעה זו, הצעה המהווה שיפור תנאים בעבור מיעוט קטן של חברי סגל הוראה העוסקים בעבודת ההנחיה, וזאת על חשבון הרעת תנאים משמעותית בעבור השאר. כמו כן, הצעתה עבור עבודת ריכוז ההוראה מהווה הרעת תנאים משמעותית בעבור הרוב המוחלט של העוסקים בכך. על מנת לשים דברים על דיוקם, העלינו לבלוג דף המבהיר את הדברים.
אתמול (25.5.09) קיבלו חברי סגל ההוראה "עצומה" מהדוא"ל של הגב' שרית בוכריס הקוראת להפסיק את השביתה. בדיקה שערכנו העלתה שמדובר במהלך בעייתי בלפחות שני מובנים. האחד, האופן הבלתי ידוע בו קיבלה גב' בוכריס כתובות דוא"ל רבות (שלא לומר את כל כתובות המנחים והמרכזים). השני, ישנם חברי סגל החתומים על "העצומה", אך טוענים שמעולם לא עשו כן, וחלקם אף טוענים שלא היו מודעים לתוכנו. אנו קוראים לגב' בוכריס לחשוף את האופן שבו היא קיבלה את כתובות הדוא"ל של חברי סגל ההוראה, ולהתנצל בפני אלו אשר שמם הופיע ברשימת החתומים מבלי שהם נתנו הסכמתם לכך. יש בהעברת רשימת התפוצה של חברי סגל ההוראה לגב' בוכריס, ובעצם שליחת ה"עצומה" לרשימה זו, משום עבירה, לכאורה, על חוק הגנת הפרטיות, וישנן בקשות רבות שהגיעו אלינו מחברי סגל לפעול במישור המשפטי כנגד גב' בוכריס.
אנו מצויים במאבק חשוב על עיצוב עתידנו ומעמדנו באוניברסיטה הפתוחה, חלק חשוב ממנו נערך בזירה הציבורית. אל רשימת התומכים הארוכה נוסף כעת גם ועד עיתונאי "הארץ". הפעילות שלנו בשטח נמשכת, וחשיבותה הולכת ומתעצמת בימים אלו. בואו והצטרפו אלינו, וקחו חלק בפעולות המחאה וההסברה הנערכות כל העת ברחבי הארץ. לפרטים, צרו קשר עם שרון לוזון (luzon.sharon@gmail.com).
תגיות: גישור, האוניברסיטה הפתוחה, ועדת החינוך של הכנסת, משא ומתן, עו"ד איתי סבירסקי, פרופ' יצחק זמיר, שרית בוכריס
מתוך המכתב של שרית בוכריס:
"אנו עומדים כרגע בנקודת זמן כזו, שתוך מספר ימים לא יהיה מנוס מביטול סמסטר הקיץ".
ותזכורת: בתחילת שנות ה-90 של המאה שעברה היתה שביתה של הסגל האקדמי באוניברסיטאות שהיתה קצת פחות קצרה מזאת שאנו חווים עכשיו (כ-3 חודשים). השביתה ההיא הסתיימה בדיוק באותה נקודת זמן קריטית שבה לא היה מנוס מביטול סמסטר הקייץ באם לא תסתיים השביתה. והיא הסתיימה בכך שהסגל הבכיר השיג כל מה שביקש (כולל, למיטב זכרוני, העלאת שכר בגובה 100%).
ועוד מאותו מכתב:
"האם לא היה מקום לנסות למצות משא ומתן קונקרטי עם ההנהלה לפני שמשתמשים ב"נשק יום הדין" - שביתה?"
ודאי שיש מקום לנסות למצות מו"מ וזה גם מה שנעשה במשך מספר חודשים שקדמו להכרזת השביתה. גם השביתה הכללית עצמה לא הוכרזה "מהיום למחר" אלא רק כמה חודשים לאחר ההכרזה על סכסוך עבודה, ולכוונה לפנות לאמצעי של שביתה כללית אם לא תהיה התקדמות במו"מ ניתן פומבי זמן רב לפני שהיא הוכרזה בפועל.
חוץ מזה שביתה אינה "נשק יום הדין" אלא ה"נשק" היחיד שהחוק בישראל מעמיד בידי ארגון עובדים.
עוד מהמכתב:
"אנחנו קוראים לחזור לשפיות ולהפסיק את השביתה"
אני לא מקבל את הצגת הדברים הזאת, שמנסה להציג את העמדה שתומכת בהמשך השביתה כ"לא שפויה". אין למתנגדי השביתה מונופול על ה"שפיות". ההחלטה על השביתה התקבלה עם מטרה ברורה למי שהשתתף בהחלטה, והמטרה הזאת עדיין לא הושגה. נסיון העבר מראה שמטרות של שביתות מושגות כאשר לא מפסיקים אותן לקראת נקודות זמן קריטיות.
ועוד מהמכתב:
"יהיו לזה ללא ספק השלכות על כמויות הסטודנטים שילמדו כאן בעתיד"
יהיו לכך השפעות לעתיד לטווח קצר. לטווח הזמן הבינוני והארוך שיקולי הסטודנטים יהיו דומים לשיקולים שבעבר הביאו אותם לבחור במוסד זה או אחר. סיום של הסכסוך בהסכם קיבוצי (עם המנחים) יבטיח לסטודנטים יציבות בטווח הזמן הבינוני, ללא שביתות. סיום אחר יבטיח עתיד של סכסוכי עבודה. מאבק המנחים לא החל לפני חמישה שבועות, והוא מכוון לשינוי לטווח ארוך, שיהיה לטובת כולם: הסטודנטים, המנחים, המרכזים והאוניברסיטה הפתוחה כמוסד להשכלה גבוהה.
זה פשוט מדהים כמה טיפשות יכולה להיות באנשים. או שזה פשוט רוע. אני מוכנה להמר על זה שהיא קיבלה את כל כתובות המייל מההנהלה. זו תקיעת סכין בגב שאין לי מילים להביע את הזעזוע שלי מהאישה הזו. היא עוד קוראת לעצמה דוקטור. בושה לאקדמיה. איך היא בדיוק חושבת שההנהלה היתה בכלל מדברת איתנו אם לא היינו מתארגנים! דווקא בשלב הקריטי הזה לעשות את המעשה שלה זה פשוט בלתי נסלח.
אלוהים שמור עליי משונאיי ומ"אוהביי" עוד יותר!
מסכימה עם כל מילה תודה על החידודים המתבקשים.
אני ממש נעלבתי מהמכתב
ואני קוראת למנחים/מרכזים ששמם שורבב בלי שידעו למה ומדוע לצאת בגלוי ולהצהיר עלכך
אני יודעת במפורש על כמה מהחתומים שהם והקורסים שלהם מושבתים באופן מוחלט.
אני מחזק את ידייה של שרית בוכריס וקורא לנציגות להתייחס לגופם של דברים ולא לגופם של טוענים
עופר, אתה צודק באופן הניתוח שלך את המסרים במכתב של שרית, אבל מעבר לרטוריקה שהוצגה במכתב, הטענות הידועות, והנסיון לנכס "שפיות" לעמדה של מנחים לכאורה שהיא בעצם עמדת ההנהלה, יש כאן בעיה אתית חמורה אם מה שנאמר לנו בהקשר למכתב נכון. אם העצומה הכלולה במכתב הכילה שמות של אנשים שלא ידעו אפילו על קיומה ו/או מתנגדים לתוכן שלה, התבצע כאן מעשה חמור של זיוף. זה לא רק מקומם, אלא מעיד על חציית קוים אדומים שכלל אינם קשורים לשביתה הנוכחית, ובמקרה כזה התוכן כבר פחות רלוונטי. אם יש עדויות כאלה (אני לא יכול להעיד על כך כי השם שלי לא מופיע ברשימה), זה עניין שלדעתי הוא מעבר לצעדים משפטיים שאנחנו צריכים לנקוט, וצריך לעבור לטיפולה של המשטרה. אם היו עושים לי דבר כזה, אני חושב שהייתי מגיש תלונה.
כשנמצאים במצוקה יורים לכל עבר.זה משכנראה עושה שרית בוכריס\ההנהלה.כתבתי לגב.בוכריס מייל עם בקשה ליידע אותי מהיכן היא קיבלה את הדוא"ל שלי.
למיטב הבנתי ניתן לשלוה לכתובת דוא"ל רק המעביד.הסטונטים וחברים.שרית בוכריס לא שייכת לאף אחד מהקבוצות ההלו.אז למה יש לה את המייל שלי????
אולי תניחו לשרית-120 הביעו תמיכתם, אולי תתייחסו לתוכן?, לא נוח -נכון?
לגבי סיום השביתה ללא הסכם קיבוצי- אז מה?, אז ארגון הכוח לעובדים לא יקבל 0.8% משכרנו ישירות מהשכר- אני לא מחוייבת לארגון זה אלא לעצמי ולסטודנטים שלי.
מאז הקמת האו"פ ועד להתארגנות הנוכחית לא היו סכסוכי עבודה, שביתות וכו, אז אולי הגיע הזמן לוותר על התענוג שסיפקה לנו ההתארגנות?
ל "מנחה" : התייחסו פה לתוכן בפרוטרוט ע"י עופר הדס, אז תרגיע/י. התוכן הוא פרופוגנדה זולה שכמוה כבר שמענו פעמים רבות. החידוש היחיד בה הוא שהיא תחת הכותרת "הקול השפוי" (זהו שם הקובץ המקורי שקיבלתי בדוא"ל תוך הפרת זכותי לפרטיות, ומן הסתם גם חוקי דואר הזבל שהתקבלו לאחרונה), כלומר מכריזה על כל עמדה אחרת כלא שפויה.
ותשתדל/י ללמוד לספור. חתומים 82 ולא 120, ואם להאמין לדיווחים חלקם מופיעים שם בלי שיודעו על כך, מה שהופך את המסמך הזה יותר למסמך הרשעה של מי ששלח אותו מאשר כל דבר אחר. צדק מי שאמר שיותר מהכל זה נראה כמו צעד נואש של מישהו שאיבד שליטה.
הצעת ההנהלה היא מלפני ארבעה חדשים (21 לינואר). הצעה מפורטת זו אכן כללה הרעת תנאים עבור מרכזי הוראה (שכן שכרם היום גבוה משכר עמיתי הוראה על פי טבלאות ות"ת, עליהן התבססה הצעת ההנהלה). נציגות סגל ההוראה זיהתה בתגובתה הרשמית מיום 25 לאפריל את החסרונות האלה.
אבל נכון באותה מידה שנציגות סגל ההוראה לא הציעה אף פעם, באופן רשמי ופומבי, הצעה נגדית מפורטת. האם יש הצעה כזו? האם היא נידונה בפורום רחב כלשהו של סגל ההוראה? אם ישנה הצעה כזו, מדוע לא לפרסמה לידיעת כל חברי סגל ההוראה?
ונכון באותה מידה שהתגובה הרשמית של הנציגות מיום 25 לאפריל לא כללה שום דרישה להסכם או הסדר קיבוצי.
120 איך אני ספרתי 80 ומשהו :-). וכמה באמת באמת תומכים במה שכתוב או יודעים על מה "החתימו" אותם - היא הוסיפה שמות זו לא עצומה שהם חתמו, אקטיבית.
מה הקשר שעד הקמת הארגון לא היו סכסוכי עבודה. עכשיו אנחנו גם אשמים בתנאי העבודה שלנו?
איזו לוגיקה מוזרה.
אני מחויבת לעצמי ולסטודנטים שלי ולכן אני מחויבת לארגון ולתוצאות המו"מ.
למה להתפס לשטות הזאת של "0.8% משכרינו"? רובינו כבר שלמנו דמי חבר ישירות לכוח לעובדים. אחד הטיעונים (לא העיקרי) בעד בחירת "כוח לעובדים" היה דמי חבר נמוכים יותר מההסתדרות (מה שלמשל מקל על גיוס חברים להתארגנות חדשה). המטרה של הסכם קיבוצי היא מנגנון יעיל לאכיפת הסכם עבודה. מנגנון שמונע סכסוכי עבודה מיותרים על כל חריגה קטנה מההסכם.
סכסוך העבודה הזה אינו תוצאה של התארגנות העובדים אלא תוצאה של הזנחה של שנים רבות מצד הנהלה שלא הבינה שכדי להשאר עם עבודה לא מאורגנת עליה לדאוג בעצמה שהעובדים יהיו מרוצים. הרעיון שאפשר פשוט "להפסיק את השביתה" או שאם רק נעלים את "הארגון הזה" נחזור ל"אידיליה" שהיתה קודם מופרך לחלוטין. סכסוך העבודה הוא סימפטום של בעייה שהיתה קיימת הרבה קודם ולא תפתר על על ידי התעלמות ממנה. אי אפשר לבוא עכשיו ולהגיד "אפשר אחרת". אפשר היה אחרת לפני שנתיים, לא עכשיו. השביתה אינה "תענוג" אלא מכשיר שלא נעים להשתמש בו אבל הוחלט ברוב קולות שאין ברירה, החלטה שכללה לא רק יציאה לשביתה אלא גם קריטריון לסיומה.
המון אנשים השקיעו המון עבודה בהתארגנות הזאת ועצומה של כמה עשרות שמתנגדים לדרך לא תביא לויתור על כל מה שהושקע כבר בהתארגנות. זה לא תהליך הפיך. מי שהתארגן לא מעוניין לחזור ל"אידיליה" שהיתה לפני השביתה בעיקר משום שמבחינתו זו לא היתה אידיליה והוא התארגן כדי להביא לשינוי שלא קרה ללא התארגנות.
גם הצגת הדברים כאילו יש סימטריה בין קיום השביתה והפרת השביתה (להבדיל מתמיכה בשביתה והתנגדות לה) אינה נכונה. יש היום ארגון יציג ויחידים לא מאורגנים אינם נמצאים במצב סימטרי לעובדים מאורגנים בארגון יציג. סימטריה יש כאשר יש ארגון נוסף (כמו הסתדרות המורים וארגון המורים העל-יסודיים. לא שאני חושב שזה מה שרצוי לנו).
דבר אחד שיש במכתב ואני מסכים איתו: "יחס מעליב ובוטה, איומים ולהכפשות" יש משני הצדדים במאבק הזה, והם מיותרים ופוגעים בכולם. אני גם לא אוהב את הפניה לפסים אישיים שרואים כל הזמן, כמו המתקפות האישיות המוגזמות על נשיאת האו"פ. אנשים שוכחים שהם מתבטאים בפומבי. אני מאמין גם ששרית בוכריס מאמינה במה שהיא כותבת\שולחת. זאת זכותה, ותגובות צריכות להיות לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.
לגבי כתובות האימייל: את כל כתובות האימייל של המרכזים אין שום בעייה להשיג. כמעט כל אימייל שמופץ למרכזי הוראה באו"פ מכיל ברשימת המכותבים את כל מרכזי ההוראה, והן נגישות בפנקס הכתובות הנגיש לכל בעל חשבון מחשב באו"פ (כלומר כל העובדים שאינם מנחים מכל מחשב ברשת הפנימית). כתובות של מנחים קשה יותר להשיג.
חמש הערות על מכתב שרית
1. המכתב של שרית הוא דוגמא לשקיפות שמוטב היה שנציגות סגל ההוראה תאמץ לעצמה. שרית והאנשים החושבים כמוה רושמים את שמם בריש גלי. מוטב היה (כבר בתחילת השביתה, או לפחות עכשיו) ששמות אותם חברי סגל ההוראה שהצביעו בעד השביתה יפורסמו על ידי הנציגות. זה יפריך או יאשש את הטענה שמספרם קטן מ 200.
2. המכתב של שרית הוא דוגמא להבעת דעה, אולי לא נעימה, אבל עניינית. עופר ציין לגנאי את ההכפשות המופיעות באתר זה, גם על ידי הנציגות. אמשיך ואומר שההכפשות של מי שמתנגד לך מצביעות על כך שלמכפיש אין בעצם מה לומר. דוגמא להכפשה הוא האיום המרומז של הנציגות בדבר הפרת חוק הפרטיות על ידי שרית. לפני שהנציגות מעלה טענה כזו מוטב שתבדוק היטב את נכונותה. אה, כן, נכתב שם "לכאורה". טקטיקה נבזית המבזה את המשתמש בה.
3. עופר, במכתב של שרית יש נקודות אליהן לא התייחסת. המדובר בטענה שההנהלה מוכנה, גם לדברי הנציגות, ללכת לקראת הנציגות בטיפול בבעיות הנקודתיות שהועלו על ידי הנציגות, אבל דיון ענייני כמעט ולא התקיים. אני אומר, לך ולכולם, לא בפעם הראשונה, שדיון ענייני יתקיים הרבה יותר מהר אם וכאשר הנציגות תציע הצעה נגדית מפורטת. ההשתהות בהצגת הצעה כזו לא מובנת לי.
4. אם יש מי שחושב ששמו נכלל ברשימה של שרית שלא בהסכמתו, יתכבד ויפרסם זאת, גם כאן. כל עוד לא יוכח אחרת, החתימות הן אמיתיות, ולהשמצות, נכון לעכשיו, אין בסיס.
5. אני לא מכיר את שרית וגם לא את החותמים. לא עם כל מה שהם אומרים אני מסכים, אבל אני מכבד מאוד את הצורה בה הם מציגים את עניינם. יש להתייחס אליהם ולדבריהם ברצינות, לא כקוריוז ולא כתעמולה.
לא להאמין עד כמה האתר הזה חד צדדי.
המנחים השובתים תמיד צודקים כל השער לא מבינים כלום/ מציגים מידע לא מדוייק/ משקרים במזיד.
איך רצית שיהיה אחרת זה האתר שלנו! המנחים ומרכזי ההוראה המאורגנים! כלומר של נציגות המנחים/מרכזים. אז מה רצית שנכתוב פה מכתבים בעד ביטול השביתה ונגד המנחים?
לא ראיתי איך אתר שפתחה ההנהלה מאוזן - שם רק הם צודקים מה שמפורסם שם זה רק דברי ההנהלה והדעות המובעות הם רק של המתנגדים לשביתה ולהתארגנות.
ובאתר אגודת הסטודנטים - רק הם צודקים
האמת המקום היחיד בו ניתן לראות דעות לכאן ולכאן זה בפורום האו"פ בתפוז.
למנחה אחרת ,
סטודנטים צודקים כי הם הצד הנפגע פה
לב: זה בלוג של נציגות העובדים וההודעות בו משקפים את עמדת נציגות העובדים. התגובות כאן כוללות גם דעות אחרות, כולל שלך.
רפי: אין שום קשר ל"חוקי דואר זבל" (תיקון מספר 40 לחוק התקשורת). לא מדובר בפרסומת מסחרית. גם בלי להיות פרסומת מסחרי זה לא דואר זבל. זה לא הופץ בתפוצה של מאות אלפים או מיליוני עותקים. הטענה ניחידה היתה שלא ברור איך התקבלה רשימת כתובות של המנחים (רשימת כתובות המרכזים מפורסמת בגלוי). לי גם לא ברור אם כל המנחים קבלו את האימייל הזה. רשימות חלקיות של כתובות מנחים יכולות להיות במחלקות או אצל מרכזי הוראה.
ראובן: בהחלט יש נקודות במכתב שלא התיחסתי אליהן כי לא היה לי משהו ראוי לכתוב עליהן. אני לא נציג רשמי של מישהו. אני רק מנחה+מרכז הוראה+חבר בכוח לעובדים, אבל לא חבר בנציגות ולא מעורה בענייני המו"מ מעבר למה שמתפרסם כאן ובתפוצת האימייל של הארגון.
פרופ אביב
יש לך דרישות די גדולות כלפינו שם מחו"ל כשאנחנו בלי משכורת כבר כמעט חודשיים .
שקיפות ? זכור שאנחנו מסכנים את עצמנו בפיטורין עם האתיקה של ההנהלה .
שרית יכולה לפרסם את שמה כי היא צפויה לקידום על מעשיה .
כמנחה אני מסרבת להתייחס למכתב הזה שנשלח אלי תוך הפרה גסה של החוק .
כל הרכזים שלי שובתים היא היתה חייבת להשיג את המייל שלי דרך ההנהלה .
בעיני מה ששרית עושה זה לא קוריוז זה חמור ביותר.
לא לוותר!! לא לוותר!!!
המילים של פרופ' כל כך חזקות שאני מרגיש צורך לעשות להם קופי ופייסט:
"מכתב של שרית הוא דוגמא לשקיפות שמוטב היה שנציגות סגל ההוראה תאמץ לעצמה. שרית והאנשים החושבים כמוה רושמים את שמם בריש גלי. מוטב היה (כבר בתחילת השביתה, או לפחות עכשיו) ששמות אותם חברי סגל ההוראה שהצביעו בעד השביתה יפורסמו על ידי הנציגות. זה יפריך או יאשש את הטענה שמספרם קטן מ 200."
המנחים הצביעו ברגליים. עובדה. לא כולנו יכולנו להיות נוכחים פיזית בהצבעה (מרחק, חג, מודעות למה עומד על הפרק ומה תהיה ההחלטה), אך אחוז השובתים הוא כל כך גבוה כך שברור מהי עמדתם בנושא. ההצבעה היא הסטוריה, השביתה היא ההווה.
ולגבי ההשתהות- כמנחה שאינה בוועד, אנו המנחים לא בקיאים בנימי המו"מ, אני זוכרת שההנהלה מלכתחילה ביקשה להשאיר את הדיונים חסויים. ניחוש פרוע יהיה שהם לא ירדו לפרטי ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא יוסכם שזה יהיה תוכנו של ההסכם.
מה לעשות, לא כולם יכולים להיות בצוות המו"מ, לכן בחרנו נציגים שעושים את העבודה.
לדניס,
זה בסדר, קראנו גם בפעם הראשונה.
המכתב שלה אינו דוגמא לשקיפות. מנחים רבים חזרו אליה ושאלו באופן ברור ופשוט כיצד היא הגיעה אליהם. גם אני. לא קיבלתי תשובה.
כמו שאנחנו כיתתנו רגליים בכל הארץ כדי לתקשר עם מנחים ולהתארגן, כך צריכה גם היא לעשות.
כמו שההנהלה סרבה להעביר הודעה בשם הארגון לכל המנחים בתחילת ההתארגנות, כך הייתה צריכה לסרב גם לשרית. מאותו נימוק אגב- חסיון.
דניס אבבו ,
לפי כמות האנשים (מנחים + מרכזים) שעונים פה לא יהי זה הפתעה גדולה אם באמת מספר השאנשים שהצביעו בעד השביתה קטן מ-200
לפרופסור אביב,
ההצבעה היא הסטוריה, הצבענו ברגליים.
הרבה יותר קשה לשבות מלהרים יד בהצבעה, אז איך זה שרוב המנחים שובתים למרות שלא הצביעו?
כי אנחנו תומכים בוועד שבחרנו, כי אנחנו מפוזרים בכל הארץ, כי סמכנו על הנוכחים שיצביעו נכון, כפי שאכן עשו.
וכל זה- הסטוריה.
ולגבי חוסר התגובה של הוועד לפרטי ההסכם,
אני יכולה רק לנחש שכל עוד לא יוסכם על מסגרת קיבוצית, הפרטים לא מעניינים.
תפסיקו לקרוא לזה "מכתב שרית".
תקראו לזה מעכשיו מכתב שרית, יהודה, אלירם, מרגלית, דנה, מיכל, סבטלנה, עמי, אוסנת, לירון, לימור, דניאל, אלכסנדר, בילאל, יוסי, דוד, אריאל, עליזה, דימה, רותי, גד, וכו' וכו'
ומי שטוען שההצבעה היא "היסטוריה" - היסטוריה לומדים וחושפים. לא קוברים.
לדניס, לב ופרופסור אביב:
מצידי ששרון קיטרון בעצמה הייתה מחליטה על שביתה בלי הצבעה.
גם אני לא הייתי בהצבעה.
כל המנחים המאורגנים ידעו בדיוק לאן זה הולך, זו הייתה הפתעה עבור האוניברסיטה, לא עבורינו.
אנחנו שאלנו כל השנה האחרונה למה לא שובתים כבר.
שמחתי לשמוע שסוף סוף החליטו על מאבק אמיתי=שביתה, אם כי פחדתי שרק מעטים ישבתו.
התבדתי לשמחתי כמובן.
http://news.walla.co.il/?w=/1/1492701&m=1
מה זהו? סיימנו?
לעופר : אין לי מושג לגבי חוקי דואר זבל, אני לא עו"ד. אני רק יודע שקיבלתי מייל שתוכנו מקומם ממישהי שאינני מכיר, ובוודאי שלא נתתי לה את הכתובת.
אני מכבד את דעתך שאין ולא צריך להיות כאן משהו אישי, אבל אישית אני כועס, לדעתי בצדק, וזכותי לכעוס. זה לא רק העניין הזה, וזה לא נובע מהעובדה שההנהלה מנסה להשיג הישגים במו"מ, דבר לגיטימי כשלעצמו. מלכתחילה ההנהלה ביצעה פעולות שלא ייעשו ושאיננה יכולה להכחיש שבוצעו על ידה, והיא גם לא מנסה. שליחת המכתב לאונ' ת"א בעניין היעוץ המשפטי, שליחת בקשה למנחים שלא ישבתו (מה שגרם לי אישית למורת רוח), נסיונות הפחדה של צוותי ההסברה בעזרת מכתבים מעורכי דין, מחיקת הודעות מפורומים של הקורסים (בקורס שאני חלק מהצוות בו כל המנחים שובתים ועשינו כל מאמץ להבהיר זאת לסטודנטים. הודעות אינפרומטיביות וחשובות בעניין נמחקו. לא היה אכפת למי שעשה את זה שסטודנטים עשויים להגיע למרכז לימוד ולדבר אל הקיר). גם אם אפשר לחשוב שמי שמנהל את המאבק הזה חושב על טובת האוניברסיטה, יש דברים שלא עושים, ואפילו לא חושבים עליהם. גם בתפקיד החשוב של נשיאת אוניברסיטה כמו מסר-ירון, ואולי במיוחד, יש מידה של כבוד שצריך להפגין כלפי מנחים, סטודנטים, המוסד שאתה עומד בראשו, וכלפי עצמך. ויותר מהכל, צריך גם לחשוב על היום שאחרי. כשהשביתה תסתיים, אותם מנחים ואותם סטודנטים יחזרו לאותה מערכת. גם אני הייתי מעדיף שהעניין לא יהיה אישי, אבל מי שעסוק כל היום רק בנסיונות הכפשה ישירים ועקיפים של האנשים שאנחנו בחרנו לייצג אותנו, לא גורם לי לרצות לנקות אותו מאחריות אישית. הדבר העצוב ביותר במכתב מהסוג שנשלח אלינו ע"י הגברת בוכריס (כן עופר, מן הסתם היא מאמינה במה שהיא אומרת. אז מה, גם אני, ואין לי כתובות דואל של יותר מקומץ מנחים ומרכזים, ולא הייתי שולח הודעות לאנשים שאני לא מכיר) מראה שעדיין יש דבקות באסטרטגיה כוחנית ולא באסטרטגיה של הידברות, מה שבהכרח מאריך את השביתה עוד ועוד.
ולאביר חופש הביטוי והפלורליזם, אנא חסוך ממני את התגובה הפבלובית שלך. יש כאן מספיק דעות אחרות להתייחס אליהן. סליחה, תודה, ומועדים לשמחה.
פרופ' אביב,
ראוי לשים לב לכך שהתנהלות ההנהלה בסיכסוך העבודה בעייתית, ולוקה
בחוסר תום לב. אזכיר את הפנייה לראשי אונ' תל אביב למניעת ייצוג משפטי
לארגון הסגל (פנייה שגונתה בחריפות על-ידי רבים וטובים). את המכתבים
מעורך דין ההנהלה שנשלחו אישית לראשי הארגון, ונועדו קרוב לוודאי לזרוע
בהלה ופחד, צעד שלא ננקט על-ידי הנהלות של אוניברסיטאות אחרות
בסכסוכי עבודה לא פחות מרים. את ההכרזה של ההנהלה שהיא מכירה
בזכות העובדים להתארגן, לשבות, אך למראית עין בלבד: את פניות ההנהלה
לסטודנטים ללחוץ על מנחים השובתים ללמד. את הצהרות נציגיה שהלימודים
נמשכים ככל הניתן כרגיל. את הפניות האישיות של ההנהלה לכל הרכזים והמנחים
בתביעה להצהיר אם הם שובתים או לא (בנימוק של הצורך לשלם או למנוע
מהם שכר). פניה כזו, וודאי תוכל להבין זאת, גורמת חשש אישי לחלק מהאנשים
שנדרשים להצהיר שהם שובתים, ויש בה גם משום התעלמות מהמעמד החוקי
של ארגון הסגל כ"ארגון יציג", שהכריז סכסוך עבודה ולאחריו שביתה, על פי
כל הכללים הנקובים בחוק.
צריך להיות תמים או מיתמם כדי לא לראות שההנהלה עושה ככל יכולתה כדי
לשבור את השביתה ואת רוח השובתים, בניגוד (או במקביל) להצהרותיה שהיא
עושה ככל יכולתה לפתור את הסכסוך.
אותה תמימות יכולה גם להביא אותך לחשוב שההנהלה תימנע מלפעול מאחורי
הקלעים, תוך שימוש במידע, באמצעים ארגוניים ובמשאבים שלה כדי לתמוך
בפעולות של מתנגדי השביתה. מטבע הדברים, כאן קשה יותר להציג ראיות.
מוטב איפה, פרופ' אביב, שתבחן את מכתבה של שרית בוכריס בהקשרים אלה,
ותהרהר בדבר קשר אפשרי בינו לבין התנהלות ההנהלה עד כה.
כדאי להבחין כי מעורבים במכתב גם אינטרסים אישיים של קבוצות מנחים - עניין
לגיטימי כשלעצמו, אך ראוי לליבון במסגרת וויכוח פנימי בארגון היציג של
הסגל ולא תוך שיתוף פעולה עם ההנהלה בנסיון לשבירת פעולות הארגון.
דוגמה ומופת של שקיפות - זה לא.
אני מרגיש כבן ערובה של ארגון, שלא מייצג אותי.
לזכותו של הארגון יש לומר,
שהוא הודיע לחברי ולי בכל דרך אפשרית שאנחנו לא מעניינים אותו
והוא לא רוצה שניקח חלק בעיצוב המדיניות שלו.
כך יצא, שלמרות שאני תומך במאבק של המנחים על תנאי עבודה הוגנים
אני נמצא במצב לא אפשרי. הארגון שלהם נגדי ואני בן ערובה.
הפעילות של הנציגות, כוח לעובדים ושלוחיהם בזמן השביתה כל-כך מזעזע אותי שאני לא רוצה שום חלק בזה.
נכון- גם ההנהלה לא משהו, אבל אני לא מחליט מי ההנהלה.
לעומת זאת אנשי הארגון, עובדים באופ כמוני ,
משתלחים ברוע ובאכזריות בכאלה שחושבים אחרת מהם.
זאת דמוקרטיה? זאת סתימת פיות!
אני יודע על מספר לא קטן של עובדים שלא חתמו כי הם מפחדים.
אני יודע שיש כאלה שמפחדים מההנהלה,
אבל האם אנחנו רוצים להפוך לכאלה ?
"יש בהעברת רשימת התפוצה של חברי סגל ההוראה לגב' בוכריס, ובעצם שליחת ה"עצומה" לרשימה זו, משום עבירה, לכאורה, על חוק הגנת הפרטיות, וישנן בקשות רבות שהגיעו אלינו מחברי סגל לפעול במישור המשפטי כנגד גב' בוכריס"
כדאי לשים לב היטב לשני דברים:
1. נאמר שאנשים שקיבלו את האימייל הזה ביקשו שתינקט פעולה משפטית.
2. נאמר שאותם אנשים ביקשו לנקוט פעולה נגד גב' בוכריס, אך לא נאמר שנעברה עבירה על ידי גב' בוכריס, אלא (לכאורה) על ידי מי שהעביר לה את רשימת הכתובות (אם הועברה רשימת כתובות).
כתבתי קודם שאין שום בעייה להשיג את רשימת כתובות כל המרכזים. לכל מרכז שלא מוחק 100% מהדואר הנכנס יש בתיבה אימיילים שמכילים את כל רשימת הכתובות של כל המרכזים, ובתרבות הארגונית שנהוגה באו"פ מקובל שלפעמים אנשים שולחים דואר אלקטרוני בתפוצה כזאת (וגם אנשים מגיבים לאותה רשימת תפוצה, כלומר מקובל לעתים להשתמש ברשת האימייל הפנימית כמעין קבוצת דיון).
כתובות המנחים מהוות סיפור אחר לגמרי. הן אינן קיימות בפנקס הכתובות המשותף הכלל-או"פי אלא רק בבסיס הנתונים שבו יש הגבלות גישה מחמירות, ובדרך כלל למי שיש נגישות אליו יש הרשאות רק למה שנדרש לצורך עבודה (כלומר למשל למרכז הוראה תהיה גישה לצפיה רק במה שקשור לקורס שלו. ליועץ אקדמי תהיה גישה לרשומות האקדמיות הסטודנטים כדי שיוכל ליעץ אבל לא לענינים הכספיים של הסטודנט, וכדומה). למעט מאוד אנשים יש גישה לכלל הנתונים על המנחים, ולמעט מאוד אנשים יש גישה שמאפשרת שליפת דו"חות - כמו רשימת כתובות, להבדיל מגישה לרשומה בודדת שדרושה לעתים כדי לתת שירות. לא סביר שלגב' בוכריס בתור מרכזת הוראה יש גישה לכלל הכתובות של המנחים במסגרת ההרשאות שלה במערכת. כלומר מה שנטען הוא שעל פניו נראה שמישהו שיש לו הרשאות גישה למידע מהסוג הזה (רשימת כתובות כל המנחים) הוציא מידע כזה והעביר לה. לא נטען שידוע שזה כך אלא רק שהאופן בו קיבלה כל כך הרבה כתובות אינו ידוע. וזה על רקע הנסיון של הארגון באיסוף כתובות הדואר האלקטרוני של המנחים ללא גישה למאגרי הנתונים, שגם לאחר כמה חודשי איסוף היתה חלקית והיו מנחים שלא שמעו על כך שיש התארגנות עד שהגיעו נציגי הארגון לקיים הסברה בכיתות שלהם בשבוע הראשון והשני של השביתה. בטוקבק קודם כתבתי שלא ברור לי אם כל המנחים קיבלו את הדיוור הזה. ככל שעובר הזמן ואני שומע מיותר מנחים שהם כן קיבלו נהיה לי יותר ברור לי שמדובר בתפוצה יותר רחבה של מנחים ממה שאפשרי להגיע אליה על ידי איסוף מפה ומשם.
חוק הגנת הפרטיות אוסר על שימוש בפרטים שנמצאים במאגר מידע שלא לצורך לשמו הם נמסרו. אותו חוק גם מחייב שדיוור ישיר לקבוצת מכותבים שנערכה לפי מאפיין אחד או יותר יכלול מידע על המקור ממנו הושגו הפרטים (כמו הכתובות אליהן מתבצע הדיוור).
רפי: כתבת "מייל שתוכנו מקומם ממישהי שאינני מכיר" שזאת הגדרה מצויינת לדואר זבל, אם כי מתאימה יותר ל"הטרדה מאיימת", אך כדי שזאת באמת תהיה הטרדה למי ששלח היתה צריכה להיות כוונה להטריד, ודי ברור שלא זאת היתה הכוונה, ושהכוונה האמיתית היתה לשלוח מסר לקבוצה מאוד מוגדרת של נמענים (גם אם ידוע לשולח שרובם לא יאהבו מה שכתוב). העניין היחיד כאן שראוי לבירור מבחינה משפטית הוא האופן בו הושגו הכתובות שאליהן נשלחה אותה הודעה.
לדניס אבבו: "היסטוריה לומדים וחושפים - לא קוברים".
לא ידוע לי כמה מחברי הארגון השתתפו באסיפה, אבל נוהל רישום שמי בכניסה לאסיפה. לא כולם ככל הנראה נשארו עד עד ההצבעה שהתקיימה לקראת סיום האסיפה שנמשכה עד שעה מאוד מאוחרת.
לפי מה שרשום אצלי (שחיפשתי ומצאתי במיוחד בשבילך) בהצבעה שנערכה בסיום האסיפה הצביעו:
בעד: 115
נגד: 7
נמנעים: 3
באסיפה היו נוכחים כמה "משקיפים" שלא השתתפו בהצבעה וביניהם נציג ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות שסיפר שעל השביתה שלהם התקבלה החלטה באסיפה שכללה כ-10-15 איש. כמוכן היו כמה נוכחים עם נסיון בסכסוכי עבודה אחרים (למשל מנחה באו"פ שהיה פעיל בעבר במסגרת הסגל הזוטר באוניברסיטאות) שאמרו ששיעור ההשתתפות באסיפה הוא חסר תקדים. ההודעה על האסיפה נשלחה לכל חברי הארגון והיא השתתפות באסיפה אינה הצבעה נגד (ונאמר בעבר שההצבעה עוכבה לשעה מאוחרת כדי שגם אלה שטענו שהם מלמדים במקום מרוחק יוכלו אם זה רצונם להשתתף בהצבעה אחרי סיום מפגשי ההנחיה שלהם). בכל אופן ההחלטה על השביתה התקבלה בהצבעה שהיה בה שיעור השתתפות גבוה יחסית למה שמקובל במקומות אחרים בהן התקימו אסיפות עובדים שבהן התקבלו החלטות על יציאה לשביתה, והיא התקבלה באסיפה חוקית של העובדים החברים בארגון עובדים יציג. מי שידע ובחר לא להשתתף בחר לא להשתתף בהחלטה. כמה מבין 120 חברי הכנסת נוכחים בהצבעות בהן מתקיימים חוקי המדינה שאחר כך מחייבים את כולנו?
מידת התמיכה בפועל בשביתה גדולה בהרבה ממספר המשתתפים באסיפה שהחליטה עליה.
דף תיקונים לטוקבק הקודם שלי (כל מי שמכיר את ספרי האוניברסיטה הפתוחה מהשנים הראשונות מכיר גם את דפי התיקונים
):
במקום "והיא השתתפות באסיפה" צריך להיות "ואי-השתתפות באסיפה".
במקום "הצבעות בהן מתקיימים חוקי המדינה" צריך להיות "הצבעות בהן מתקבלים חוקי המדינה".
אפשר לקבל הבהרות - מה זאת אומרת לא רוצים אתכם?
כל חבר ארגון יכול להציע עצמו לבחירות לנציגות ולהבחר באופן דמוקרטי (אם אני לא טועה בקיץ הקרוב שוב צריכות להיות בחירות). בנוסף ישנה החלטה על פורום מייעץ שם למשל טכנית כמות המרכזים אמורה להיות גדולה יותר מאשר בנציגות עצמה (שם הכמות נקבעת לפי פרופורציות החברים) ההצטרפות היא בהתנדבות ואני הבנתי שבהחלט יש מקום למצטרפים נוספים הרוצים לקחת חלק.
למרות הרצון ללכת ביחד - היה ברור מהשלבים המוקדים שמדובר בהסכם נפרד. כבר לפני פרוץ השביתה הייתה הסכמה של הארגון לכך שתנאי המרכזים לא יעוגנו בהסכם קיבוצי יחד עם המנחים אלא בהסדר אחר כפי שיקבע.
אני יכולה לראות את ניגודי האינטרסים השונים. אבל התנהלות לא ראויה ראיתי בעיקר מגורמי ההנהלה/ארגון ומפירי/מתנגדי הארגון /השביתה.
המקרים שקרו מהצד של הארגון וחבריו - ספורדים בלבד, ולא שאני מצדיק אותם בהחלט את רובם אפשר לקשור למורכבות המצב הנפשי של השובת בהיותו שובת.:-).