יומה הראשון של השביתה הוכתר בהצלחה!
השביתה נשמרה בכל מרכזי הלימוד ברחבי הארץ וניסיונות בודדים להפרתה לא צלחו. ההיענות של חברינו בסגל ההוראה, מנחים ומרכזים כאחד, הייתה מחממת לב, ולוותה בתחושת סולידריות והתרוממות רוח שלא חווינו מזה שנים!
אבל אל לנו לנוח על זרי הדפנה - הצלחתנו תלויה בהמשך ההיענות הגדולה של כולם בימים הקרובים ולכן חשוב ביותר שנגיע למרכזי הלימוד אם לא למשמרת מלאה לכמה שעות, אם לא לכמה שעות לשעה שעתיים. הנוכחות של כולנו חשובה, מפגינה כוח ואחדות ויוצרת סולידריות המקרינה לתקשורת ולראיה הכתבות האוהדות אליהם זכינו במהלך היום. אל תעמדו בצד, אלא קחו חלק פעיל, ופשוט בואו.
צוותי המחאה והסברה ממשיכים בפעילותם בכל מרכזי הלימוד, בכפוף להוראות החוק. אנו מבקשים מכל החברים להגיע למרכזי הלימוד בשעות שבהן היו אמורים ללמד. לתיאום אנא פנו בהקדם אל שרון לוזון (luzon.sharon@gmail.com) והירשמו לפעילות באזור מגוריכם [או במקום שנוח לכם]. הצלחתנו תלויה במחוייבות של כל אחת ואחד מאתנו ובמאמץ משותף לשיפור תנאי העסקתנו.
יחד, בנחישות נצליח במאבק, ההשתתפות של כולנו תביא להצלחתו!
קיבלתי מייל ממשאבי אנוש ובו איום שלא ישולם לי השכר אם לא אצהיר על גבי טופס שאינני שובת. ידוע לכם האם זה חוקי?
תודה ויישר כח!
We are loosing lessong? Should we are guilty?
We are students!
The only thing that we can do that to leave the openu and to go to other colledges.
And you will stay without salary.
good luck
אבל אבל אבל… אני סטודנט. מספיק סבלתי בגלל חוסר מפגשי הנחיה בחופשת הפסח. למה אני צריך להתעכב בלימודים שוב בגלל המריבות שלכם?
אתם צריכים למצוא פיתרון יותר יצירתי. אתם פרופסורים ודוקטורים למען השם! אתם באמת חושבים שהפגנה זה מה שיפתור את הבעיה? לרגע חשבתי שאתם המבוגרים יודעים מה אתם עושים…
תואר ראשון, תואר שני, דוקטורט לרובכם, ואתם עדיין לא יכולים לחשוב על שום פיתרון טוב יותר מהפגנה? פיתרון שאולי יהיה כבד פסיכולוגית יותר מהפגנה, אבל לא יפגע בסטודנטים מכיוון שמפגשי ההנחיה ימשיכו להתקיים. רק תחשבו על משהו כזה. אני כבר חשבתי על שלושה שונים בזמן שאני כותב את זה.
בהצלחה, מבוגרים.
מכתב האיום מתנה קבלת כל השכר (גם על מרכיבי שכר שלא כלולים בשביתה, גם על מרכיבי שכר על עבודה שכבר נעשתה בעבר, גם על עבודה שנעשתה על ידי מי שקיים את השביתה חלקית בלבד) בהמנעות מוחלטת מהשתתפות בשביתה. לאי-תשלום שכר קוראים בעברית "הלנת שכר" וזאת עבירה על החוק, ואם המעסיק לא ישלם את השכר בזמן על העבודה שכן התבצעה הוא ישלם גם את השכר וגם קנס (ואולי גם יחליש את עמדתו אם במקרה יצטרך להגן עליה בבית הדין לעבודה. אבל ייתכן שהאו"פ כבר הגיעה למסקנה שממילא אין לה מה לעשות בבית הדין לעבודה כי ספק אם חוזי ההעסקה הקיימים לא ייפסלו על הסף עקב סעיפים "בעייתיים" שאולי לא עומדים בקנה אחד עם החוק. בתי הדין לעבודה לא כל כך אוהבים חוזי עבודה שמתחכמים ומנסים לבטל את הזכויות שנקבעו בחוק דרך סעיפים בחוזה. הסמכות לביטול סעיפי חוק היא של הכנסת ולא של מעסיק שמחבר חוזה העסקה אחיד).
בכל אופן במרכז הלימוד בו אני הייתי אתמול לא התקיים אף מפגש. גם מי שלא אוהב את המציאות של שביתה מבין שאין ברירה וככל שהשביתה תהיה מלאה יותר כך תהיה קצרה יותר, והאינטרס הברור של הסטודנטים הוא שהשביתה לא תמשך זמן רב. שביתה מלאה וקצרה תפגע הרבה פחות בסטודנטים מאשר שביתה חלקית וארוכה עם עוד ועוד שיבושים. שביתה קצרה ומלאה תאפשר לסטודנטים לדרוש מההנהלה להחזיר להם בדיוק מה שהתחייבה להם תמורת שכר הלימוד ותקשה על ההנהלה להתחמק. שביתה חלקית וארוכה תאפשר להנהלה להתחמק מלהחזיר לסטודנטים מה שהחסירו כי יהיה הרבה יותר קשה לבדוק אותה: זה יחייב את מי שבא בטענות להשיג את כל המידע על מה הושבת ומה לא.
מי מהעובדים שפועל היום נגד השביתה במחשבה שההנהלה תעריך אותו ותתגמל אותו, שיחשוב שוב: הוא בסך הכל מסמן את עצמו בתור חלש שאפשר לנצל אותו. אם אתם לא אוהבים את הרעיון של שביתה אז בבחירות הבאות הצביעו למי שמעוניין להגביל את זכות השביתה (אם תמצאו מפלגה כזאת). כרגע האופציה הטובה ביותר שיש לכם היא לשבות שביתה מלאה כדי לאלץ את ההנהלה להגיב מהר. האסטרטגיה של ההנהלה עד עכשיו היתה של התשה: להם צוות משא ומתן שמורכב מאנשים שמקבלים שכר על כל רגע שבו הם יושבים ולא עושים דבר בחדר המו"מ. לעובדים צוות מו"מ שעובד בהתנדבות ולא מקבל גרוש על כל ימי העבודה שהוא מקדיש לישיבות. הם מודעים לזה ולכן נוקטים בשיטה של התשה. השביתה היא הכלי היחיד שקיים בחוק שיכול לגרום להם לרצות בשינוי מהיר ולקדם את המו"מ. היה יכול להיות מאוד נחמד אם החוק בישראל היה נותן לעובדים "שיניים" שמאפשרות לכפות על המעסיק ניהול מו"מ אמיתי, אבל המצב החוקי הוא שהחוק נותן לעובדים רק כלי אחד והוא השביתה. מי שלא מוצא חן בעיניו שילך לחברי הכנסת וידאג שיחוקקו חוקים שנותנים לעובדים כלים חלופיים לשביתה. וכמובן יש אפשרות אחרת: מי שהחוק שמאפשר לעובדים לשבות לא מוצא חן בעיניו אינו חייב לבחור להתגורר במדינה שמאפשרת חוק כזה. אפשר לעבור לכל אחת מהמדינות השכנות. הגבולות בישראל פתוחים!
מיכאל יקר,
כאשר האוניברסיטה בהדרגה מפחיתה את מספר מפגשי ההנחיה (בלי להוריד את שכר הלימוד אבל בהעלט עם הפחתה בשכר המנחים) זה פוגע במנחה שנפגעת פרנסתו, אבל זה גם פוגע בך. אתה אולי לא מודע לזה כי אתה נרשם לקורס, לומד אותו פעם אחת ולא חוזר אליו שוב ושוב, אבל המנחה שמלמד את אותו קורס כבר כמה שנים יודע שמספר המפגשים הופחת ולכן עוד חלק מהנושאים שהיית רוצה לדעת לקראת הבחינה לא יטופלו במפגשי ההנחיה.
שני ההבדלים הם:
1. את הקיצוץ הזוחל האוניברסיטה עושה בנחת בלי שאתה מודע לכך שפגעו בך, וגם לא תוכל לבוא לאוניברסיטה ולדרוש אותם חזרה.
2. את המפגשים שהיו בלוח המפגשים ולא התקיימו עקב שביתה חוקית תוכל לדרוש מהאוניברסיטה להחזיר לך: היא כבר התחייבה למתכונת ההנחיה בקורס כאשר שלחה לך לוח מפגשים.
לגבי ה"פתרון היצירתי": זה החוק בישראל. הכלי היחיד שהוא מעמיד בידי עובדים הוא כלי השביתה. במדינות אחרות יש חוקים שמחייבים מעסיקים לתת זכויות מסויימות לעובדים שלא קיימות בישראל ובאות להחליף חלקית את זכות השביתה. בישראל בתי המשפט קובעים שוב ושוב שמאזן הכוחות בין עובד ומעביד הוא כזה שבו כל הכוח בידי המעביד ולעובדים יש רק כלי השביתה שהוא האפשרות היחידה שלהם לפעול להשגת הסכם ולעיגון ההסכם באופן שאפשר יהיה גם לאכוף את המעביד לקיימו. יש רק גוף אחד בישראל שיכול לשנות את המצב הזה וזה לא עובדי האו"פ ולא הנהלת האו"פ. זאת הכנסת. אם המחוקק יחוקק חוקים חדשים שייתנו לעובדים איזשהו תחליף לשביתה אז לא יהיה צורך בשביתה בכל מאבק מקצועי. כרגע המצב הוא שלאור התשה שההנהלה נוקטת ביודעה שנציגי העובדים הם מתנדבים ולא מקבלים גרוש על השעות הרבות שהם מבלים ב"משא ומתן" שכולו העברת זמן וטחינת מים בעוד שנציגי ההנהלה שיושבים מולם מקבלים שכר מלא עבור הזמן שהם מבלים במקום עבודתם (ועוד כ-30% יותר מדומיהם באוניברסיטאות האחרות) לא מותיר לעובדים ברירה אלא לנקוט באמצעי שיזרז את ההגעה לפתרון.
ככל שההשבתה תהיה מלאה יותר כך תסתיים השביתה מהר יותר.
כרגע מי שפוגע בכם הסטודנטים הכי הרבה הם שוברי השביתה שבזכותם הנהלה תוכל למשוך את מסע ההתשה שלה יותר זמן, וכך אתם הסטודנטים תמתינו יותר זמן לחידוש הלימודים.
אם אתם רוצים שהשביתה תסתיים אז קודם כל אל תשתפו פעולה עם מפירי השביתה המעטים ואל תגיעו למפגשים שאתם יודעים שגם אם יתחילו לא יסתיימו כי הרוב המוחלט של המנחים שובתים לא רק באופן פסיבי בהשארות בביית או ביקור בקניון במקום הגעה לעבודה אלא באופן פעיל בהגעה למרכזי הלימוד ומניעת קיום הלימודים שם.
שלום.
אני סטודנט באוניברסיטה הפתוחה וכרגע אני לא מרגיש שום אהדה כלפי המנחים השובטים, אם כי בהתחלה תמכתי בכל אמצעי להשגת מטרות סגל ההוראה.
ראשית, הייתי רוצה להגיד כי, אני לא "שטול" כמו ה"סטודנט" שהשאיר את התגובה הנ"ל ואני באמת מזדהה אם הסיבות לתחילת סכסוך העבודה הזה. להיות עובד קבלן, אשר עושה את העבודה העיקרית של המוסד הזה, באמת מתסכל והמצב הזה לא יכול להימשך.
אבל, וזה אבל גדול מאד (אין לי פונט מספיק גדול בשבילו), התיזמון וביצוע של השביטה הזאת מצביע על חוסר יכולת ואף רצון מצד סגל ההוראה להראות כי הם באמת נלחמים למאן מטרה עילאית ואת הביטחון העצמי שלהם בצדקתם.
דעתי נובאת מסיבות הבאות:
א. אם הכרזת השביטה, נענו לה יותר מ-90 אחוזים מן הסגל. מה הפריעו לכם ה-10 אחוז האלה שבכל זאת באו ללמד? אתם פוחדים ש-120 המנחים הללו הם יהיו אלו שישברו אתכם? למה היה צריך להתפרץ לכיתות כמו תרנגולות ולצעוק בהיסטריה "שביטה! שביטה!"?
ב. למה אתם ה"מצטערים" על שלומם וזמנם של הסטודנטים התחלתם את השביטה באמצע הסימסטר? הרי סכסוך העבודה כזכור היה עוד בסימסטר שעבר ! למה נתתם לסימסטר הזה להתחיל ? למה לא השבטתתם את הלימודים יום לפני תחילתו כאשר הכסף של סחר הלימוד כבר שולם אך הלימודים לא התחילו ?
אני אגיד לכם למה. למרות המטרה הדוצקת של מאבקכם, אתם "יפי הנפש" החלטתם שאמצעים צודקים לא יספיקו לכם וגררתם את הסטודנטים אל תוך הגוג ומגוג הזה ללא רצונם. זה מעשה המראה על פחדנות, חולשה, חוסר בטחון עצמי, ותסלחו לי, ניבזיות ומניפולטיביות.
Evgeny Levin,
I am student as you exactly.
Believe me…
Pover mne, tezka
I just wanna say that they don't care about us, students… should we care accordingly?
אני דווקא לא מסכימה עם הדעה הזאת. אני בהחלט מאמינה שהמנחים צודקים.
אחרי הכל מדובר גם על הזכויות שלנו.
לא יכול להיות שאנחנו משלמים כ"כ הרבה כסף על קורסים אבל האו"פ מחליטה לא לפתוח מפגשים ככה סתם (כי לא משתלם לה)
לאן נעלמו הכיתות הקטנות?
למה צריך ללמוד בכיתות של 50 תלמידים? - זה מאבד את העיקרון.
על מה אנחנו משלמים?
על המבנה הענק ההוא ברעננה??? - הרי בחיים אני לא אהיה שם - אני בכלל לא מהמרכז.
המרצים, סליחה, המנחים, באו"פ הם מנחים מעולים.
והמטרה שלהם היא נכונה.
נכון, הם היו יכולים לפרסם לנו בדיוק את שמות המרצים השובתים על מנת שנדע אם להישאר בבית או לא.
אבל מטרתם היא טובה וצודקת…
ולכל הסטודנטים ששוכחים את זה שיזכרו רק דבר אחד:
"הסטודנטים של היום - הם האקדמאים של מחר"
והתנאים שעליהם מדברים פה - הם לא רק בפתוחה - הם בכל מקום.
ניצול ציני של עובדים.
ועוד דבר.
אין דבר כזה אמצעים צודקים…
מערכת מיסודה מערכת היא דבר מעט מניפולטיבי.
הנהלת האו"פ היא שגררה את המאבק לאמצע הסמס'.
היא זאת שדאגה לכך שהמנחים יפגעו בסטודנטים - כדי שסטודנטים כמוך, יבגני, יאשימו את המנחים.
רון. כל מה שכתבת הוא נכון עם כמה הסתייגויות.
א. הכיתות הקטנות לא נעלמו לשום מקום. כבר שלושה סימסטרים לפחות אני לומד בקבוצות שלא עולות על 15 איש.
ב. זכויות שלנו ??? הייתי רוצה לדעת יותר על הדבר הזה… הזכויות שאת מדברת עליהם לא במודע הם שלנו לא כסטודנטים אלא כלקוחות (מרוצים או לא). אבל כסטודנטים ?? יחד אם כל החרפה אשר קוראת פה ברמה הפנים ארגונית, מה בדיוק שונה מצבינו מסטודנטים באוניברסיטאות אחרות ?
ג. לא צריך לגלוש מישורים אוניברסליים. "ניצול ציני של העובדים". אני עובד בעבודות שחורות "פרולטריות" מגיל 15, הספקתי לראות, להרגיש ולחתוף מכל טעם וריח במישור הזה. כל שביתה באנף האקדמי מנסה לבנות נימה של "אנו חוד החנית, קודם אנחנו ואז ישתוף הצדק את הארץ". זה לא נכון. ברגע שהרוחות ירגעו, ואני מקווה כן יהי הסכם קיבוצי, את לא תראי את הגל המהפכני הגועש המובל ע"י מנחי האו"פ אל תוך ענפים של חקלאות, בניין, ניקיון, אבטחה וכו' לשם הפסקתו של ה"ניצול הציני של העובדים".
ד. אני לא מחזיק טינה לאף מנחה באופן אישי, יתרה מזו, חוץ מכמה דוגמאות באמת בודדות ( ואני לומד בפתוחה כבר הרבה מאד זמן), טיב ההוראה נמאה ברמות מעולות בלשון המעטה, והיחס האישי אף גבוה עוד יותר. מה שהרגיז אותי והמכתב הנ"ל נבא מתוך תסכול עמוק, אחרת לא הייתי נוקט לשון כה חריפה, היא ההתגלאותו של הארגון השובט כעוד פעולה שמתחילה גבוה ונוחתת נמוך. אם לצטט פוליטיקאי רוסי אחד: "רצינו כמה שיותר טוב ויצא כמו תמיד".
היה נורא עצוב לי לקרוא את הפוסטים של סטודנטים שאכפת להם רק מעצמם והם לרגע לא חושבים על המערכת שהם חלק ממנה. הסמסטר אני מסיימת (מקווה…) סוף כל סוף תואר ראשון במדעי חיים וניהול - ולקח לי יותר משמונה שנים להגיע לרגע הזה - הסמסטר הזה הוא מאוד קריטי עבורי - הזדמנות אחרונה לשפר כמה ציונים ולהעלות את הממוצע. ועדיין, למרות שמבחינתי האישית התזמון של השביתה הזו הוא ממש לא "נוח" (כאילו יכול להיות מועד נוח יותר לשביתה בכלל), אני תומכת לחלוטין במאבקם של המנחים! הפכנו להיות אנשים מתנכרים אחד לשני, לא מאוחדים, לא מוכנים לעזור, ולא יודעים לעמוד על זכויותינו, גם כשמגיע לנו. אז אני מאוד שמחה לראות שאנשים שהופכים את ההשכלה הגבוהה לאפשרית לכל כך הרבה סטודנטים שזו המסגרת היחידה שיכולה להתאים להם כרגע, נאבקים על מה שמגיע להם ועל תנאי עבודה הוגנים בסך הכל!!
תחזיקו מעמד ואל תוותרו על הזכות לעבוד בתנאים שמכבדים את המקצוע החשוב מאוד הזה.